יום שני, 7 ביוני 2010

עיצוב דוכן מכירה


לילך תבור, ילידת 1969, מתגוררת באחד מישובי חוף הכרמל בבית קטן בין שדות ועצים, מגדלת שני ילדים, ומטפחת להנאתה, והנאת הסובבים, גינה פורחת וצבעונית.

לילך הנה בוגרת לימודי עבודה סוציאלית, ואימון אישי. את התהליך שלילך עברה בעצמה, אשר בסופו הגשימה חלום והוציאה ספר שירים, מוכנה היום לילך לחלוק באהבה עם כל העומד בצומת דרכים.

בימים אלו מתחילה לילך לשווק את ספר שיריה הראשון, סוסים דוהרים, ואני הוזמנתי על מנת לסייע לעצב את דוכן המכירה שלה, באופן נאמן לערכיה, תכונותיה, ומטרותיה האישיות. את הספר, אגב, ניתן להשיג ברשת סטימצקי.

כששאלתי את לילך מיהו קהל היעד שלה, ענתה:
אנשים המעוניינים להתבונן פנימה באומץ ורוצים להתפתח...
אנשים שרוצים להכיר את העומקים שבהם ולמצות את החיים...
אנשים שמעוניינים להכיר את עצמם ,להגיע לייעוד שלהם וללמוד לחיות בשלום עם מי שהם...

לפני שהגעתי ביקשתי מלילך להעמיד דוכן מכירה, כפי שהיא רואה בעיני רוחה, או כפי שנהגה לעשות עד כה, בכדי שנוכל לערוך תמונה השוואתית של "לפני ואחרי".

להלן הדוכן "לפני":


כעבודת הכנה ניסיתי לשלב את עולם הערכים והמאפיינים סביב הנושא "ספר שירה".


הערך הראשון שעלה בדעתי הוא עולם התרבות והתוכן. הקהל המאפיין עולם זה הוא קהל היודע לקחת אתנחתאות מעולם המדיה הרוגש סביבו – אתנחתא מטלוויזיה, מחשב או טלפונים. קהל זה יודע להעריך וליהנות מכוחה של המילה הכתובה, להתעמק ביוצריה, ואף נכון להעניק רגעים כאלו כמתנה ליקרים לו.

סביב הערכים הללו עיצבתי את הדוכן של לילך, אותו חילקתי לשלושה אזורים – אזור עיון, בו ניתן להתרשם מהספר ולהתענג במקביל על כיבוד קל, אזור הקדשה, וכמובן אזור המוקדש למוצר עצמו – ספר השירים של לילך.

הדוכן "אחרי":

ספר השירים
חלק מהספרים הועמד בתוך סל נצרים, או סל "שירה" כפי שמורה השלט התלוי על הידית.

הקדשה
מי שבוחר להעניק את הספר כמתנה לאדם יקר, מוזמן להוסיף הקדשה אישית, טרם כריכת הספר בנייר עטיפה.


עיון
בפינה זו לילך מאפשרת לקהל היעד שלה לקחת פסק זמן ולטעום מפרי עטה.


ליהנות מהרגע
בזמן העיוּן לילך מזמינה את לקוחותיה להשלים את חווית הקריאה בכיבוד קל. היין הופך את המעמד לחגיגי במיוחד – ההולם אירוע אישי ומשמעותי ללילך – הפקת ספרה הראשון.


מזל טוב, ובהצלחה ללילך!